מהו סלנג?

או בעיברית "עגה" ?
סלנג הוא שימוש לא תקני בשפה , לפעמים על ידי קבוצה לפעמים אפילו באופן גלובלי,
לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות בשפה התקנית , או יבוא מילים משפות אחרות .

 

לפעמים התהליך אשר עוברות מילות הסלנג כל כך ארוך ועמוק בחברה
עד כדי שהופכות לחלק בלתי נפרד ולגיטימי מהשפה .

 

המילה "סלנג" בעצמה היא סלנג והיא לא מילה תקנית ,
עוד מהמאה ה- 18 ומקורה אינו ידוע עד היום .

 

רבים המקרים שנוצר סלנג כחלק מסוציולקט כדי להבחין בין חברי קבוצה אחת לאחרת,
כך מתאפשר לחברי הקבוצה לזהות זה את זה.
בהרבה מקרים נוטות תת-תרבויות עם הבחנה מקצועית או מובחנות באורח חיים
לפתח סלנג ייחודי משלהן ,
אפשר לראות זאת בחוגים של פושעים , מכורים לסמים , שוטרים , רופאים , אנשי הייטק
ובעלי מקצועות אחרים שבהם קיימת אינטראקציה ענפה בין חברי תת-התרבות.

 

שימו לב !

 

צריך להבחין כאן בין עגה (סלנג בשפה תיקנית ) לז'רגון ,
שהוא מילון מונחים האופייני לעוסקים במקצוע ספציפי .
ז'רגון משמש להבחין או לבוגג אנשים שאינם חברים בקבוצה ,
אך הוא לא משמש תחליף לדקדוק או הלקסיקון התקניים אלא מוסיף מונחים מוסכמים טכניים,
מקצועיים או מוסדיים שאינם רלוונטיים לאנשים חיצוניים

 

בשפה העברית כשפה מתחדשת שדלה בתארים ושמות עצם נדרשים,
משתמש הסלנג כדרך לא רשמית להגדלת המאגר הלשוני ובמקרים רבים חודרות מלות עגה אל תוך השפה הרשמית
ובמקרים מסוימים אף מתקבלות באופן רשמי ומלא לאוצר המילים באמצעות האקדמיה ללשון העברית.

מהם תפקידי הסלנג בשפה ?

 

שיח בנושאים רגישים –
בעזרת הסלנג ניתן להגדיר באופן ישיר ופתוח
מצבים , עצמים , תארים ומושגים שלא מוגדרים בשפה הרשמית .

 

לרוב הם עוסקים בנושאים אשר מוגדרים כ "מיעוט" האוכלוסיה ,
סמים , מין או נטייה מינית
לדוגמה , מספר סלנגים העובקרים בסמים כמו
"צינגלה" , "פלטה" , "שאכטה" , "אצבע" , "גבוהה" , "מכשיר" ועוד המון דומים
כל אלו נוצרו למלא הגדרה של מצבים דמויות או עצמים הקשורים בסמים או שימוש בהם ,
בהרגלים מיניים הטווח רחב הרבה יותר בעיקר בביטויים מושאלים המשתמשים באברי המין כדי לסמן תארים,
מצבים, או דמויות בהקשר לא מיני.
לדוגמה: "קפוץ לי", "יש לו ביצים", "זין", "כוס אמא שלך" "שמוק", "מעניין לי את התחת" וכדומה.

 

מעמד והבחנה –
הסלנג משתש להבדיל בין קבוצה אחת לאחרת בעזרת יצירת אוצר מילים
ייוחדי לקבוצה שבה הומצא הסלנג .
רוב המקרים סלנג כזה נוצר בתת-תרבות אשר סובלת מנחיתות ממשית או נתפשת,
הסלנג משמש כלי כדי להפוך את מצב הקבוצה
ולהציג את תת-התרבות כמיוחדת ונחשקת או עליונה במקרים מסויימים.
המקרים האלו אופיינים לקבוצות של שחקני משחקים , פושעים , צורכי סמים , ובעלי נטייה מינית ועוד רבים .
במקרים מסויימים תת-תרבות זוכה לשינוי במעמדה ואפשר לראות שזה משתקף גם בסלנג המשמש אותה.

 

אחד השינויים הבולטים שקרו היה במעמד של הקהילת הלהט"ב
השינוי במעמד שלהם הביא לשחיקה בהיקף ובייחודיות של הסלנג והביטויים היחודיים שלהם
לדוגמא "אוחצ'ה" אשר חדרו לשפה ולעיתונות אל מרכז השפה הישראלי .
כאשר סלנג מתחיל לשמש אנשים אשר לא חברי הקבוצה הוא חדל מלהיות "קוד" שלהם ולאט דועך החוצה.

 

השלמת החסר –
תפקיד נוסף של הסלנג בשפה העברית הוא השלמת מילים חסרות בשפה .
לתפקיד הזה קיימת חשיבות מיוחדת בשפה העברית שבה קיימים תחומים רבים אשר אוצר המילים דל בהם.
אפשר לקחת את תחום הבנייה מילים כמו "ג'ק" , "שטאלבנד" , "מפתח שודי"
אלו סלנגים אשר מנסים לחפות על חסרון בשמות מוכרים לכלי עבודה .

 

במקרים אחרים, מילת עגה או מילה תקנית משמשת בסיס לשלל הטיות והשלמות.
לדוגמה, המילים "נודניק" ו"נקניק" (הראשונה מיידיש, השנייה בעברית תקנית)
שימשו לבריאת "מנדנד", "נאג'ס", "נוג'ס", "נדנוד", "מתנקנק", "ניקנק", וכדומה.

 

וכמובן שבמקרים נוספים , סלנג ממציא מילים ומשמעויות חדשות מהר מספיק לעידן שלנו ומתחדש עם החברה או הטכנולוגיה .
המילה "יזיזות" הומצאה כדי לתאר מערכת יחסית פתוחה עם ידידים המורכבת בעיקר מקיום יחסי מין.
הפועל "לסמס" או "לצ'טט" ממלאים פער בשפה הטכנולוגית שלנו.

 

קיצור אופני ביטוי –
הסלנג משמש אותנו לקיצור ביטויים או להפיכתם לשמישים יותר ,
לעיתים קרובות תוך כדי התעלמות מכללי השפה התקנית .
תוכלו לראות זאת במסגרות כמו צה"ל אשר משתמשים במילים כמו רכבים במקום כלי רכב,
לדוגמה "תעלה על א" במקום "לבש את המדים המתאימים ליציאה מן הבסיס" .

אופן היווצרות הסלנג –

קיימים שני סוגי שינויים אשר ברוב המקרים באמצעת אחד מהשנים סלנג נוצר:

 

סמנטי: שינוי במשמעות מילה או משחק מילים
צורני: שינוי במילים או יצירת מילים חדשות. במקרים כאלו, השינוי לובש פעמים רבות דמות של עיוות משמעות מקובלת או תקנית או אפילו היפוכה.

 

קיימות דרכים רבות ליצירה צורות סמנטית וצורנית של מילות סלנג

 

דוגמאות:

 

-שאילה משפות אחרות:
מילים משפות שונות אשר אנו מאמצים כסלנג. בעברית, שאול עיקר הסלנג מערבית, יידיש ואנגלית,
עם זאת ישנן גם מילים רבות שאנו משתמשים מהשפות מרוסית, צרפתית וגרמנית.
לדוגמה: מניאק, נו, מבסוט, סמטוכה, פראייר, ערס, פאהם, פאק, תכל'ס, ז'לוב, סחי, שיט, שמוק, ממזרתה.
-הוספת סיומת למילים:
הוספת סיומות למילים כמו -ניק, -לה, -יסט, -צ'יק, -צ'וק, -וש, וכדומה.
לדוגמה: "אימוש", "ממוש", "מוישה'לה", "טנקיסט", "נויניק" (אדם העוסק בטיפוח הנוי בקיבוץ), "סג"מניק", "גולנצ'יק", "חיילצ'וק", "ג'ובניק".
-הרכבת מילים:
שילוב של מספר מילים לצורך יצירת מילה חדשה או שילוב .
לדוגמה: "צרפוקאי" – מרוקאים שדוברים צרפתית ולא מרוקאית, "שרוקלחת" – שירותים ומקלחת הנמצאים באותו מקום
-קיצורים וראשי תיבות:
ראשי תיבות או קיצורים כתחליף לביטויים שלמים.
לדוגמה: "מכפתלי" – מה אכפת לי, "חבל"ז" – חבל על הזמן "אמ;לק" – ארוך מידי לא קראתי.
-מטונימיה וסינקדוכה: שימוש בחלק כמיצג השלם, או הגדרת השלם על פי מרכיביו. לדוגמה: "כוסית", "שמוק".
-שימוש בשמות: שימוש בשמות כדי להגדיר אדם או תכונה. לדוגמה: "לווין", "דמבו" – הגדרת אדם בעל אוזניים גדולות. "פלאח" – הגדרת אדם בעל התנהגות בוטה ולא מתורבתת.
-מטפורה: שימוש בדימוי כדי להגדיר דבר או תכונה: "ילד פקק", "הרים את האף", "ילד מבחנה", "מקטין ראש".
-הכפלות: הכפלת הברות או חלקי מילה, עם או בלי הקשר אונומטופאי. לדוגמה: "טקטק", "פרה – פרה", "קשקש", "פקה-פקה".

 

וכמובן שקיימות עוד מספר רק של דרכים ליצירת סלנג.

סלנג וביטויים –

 

בדומה למשלבים אחרים, גם הסלנג עשיר בביטויים, מהם המורכבים ממילים תקניות בלבד, שרק צירופן לביטוי הופך את הביטוי לסלנג, ומהן שכבר חלק מהמילים המרכיבות אותן הן בסלנג.

 

טרנטה דה-לוקס: תיאור מכונית הנוסעת חרף היותה גרוטאה.
"חבל על הזמן" (בקיצור חבל"ז): ביטוי שמשמעותו בסלנג הפוכה ממה שמובן משמיעה ראשונה, וכוונתו "משובח שבמשובחים". במקור, קיצור של הביטוי "(כל כך טוב, ש)חבל על הזמן לתאר, חבל על כל מילה".
שק לי בתחת ולך תזדיין הם דוגמה לביטויי סירוב בסלנג, הנחשבים לניבול פה. "קפוץ לי" הוא ביטוי חריף פחות להעברת מסר דומה. "בוקרה פיל מישמיש", שמקורו בערבית, הוא ביטוי סירוב שאינו נחשב לבוטה.
מספר ירוק: כינוי לרישיון להפעלת מונית.

מילות סלנג נפוצות תופסות את מקומן גם במילון התקני,
ובמהדורת 2004 של "מילון אבן-שושן" נכללות לא מעט מילות סלנג. בנוסף לכך יוצאים לאור מילוני סלנג,
שהבולט מביניהם בעברית הוא ספרם של דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה, מילון עולמי לעברית מדוברת.
חשוב לזכור שהשפה המדוברת מטבעה חשופה לשינויים רבים ומהירים, ומילונים אלה מאבדים את עדכניותם לאחר זמן קצר.

 

מילוני סלנג עבריים:
ויקיסלנג – מילון הסלנג הישראלי – אתר אינטרנט לנושא
דורבנות – אתר אינטרנט לנושא
מילון הסלנג הישראלי, בעריכת רפאל ספן, 1965.
מילון הסלנג הישראלי, הוצאת קריית ספר, 1971.
דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה, מילון עולמי לעברית מדוברת, הוצאת א. לוין אפשטיין, 1972 (כרך א), 1982 (כרך ב).
עודד אחיאסף ואחרים, לקסיקון הסלנג העברי והצבאי, הוצאת פרולוג, 1993.
ראובן שפירא ונתן רועי, לקסיקון שוטרים וגנבים, הוצאת ידיעות אחרונות, 1997.
מייק אלדר, סלנג צבאי, הוצאת פרולוג, 1994.
משה יהלום, סלנג והומור, מילון לישראלית מדוברת, הוצאת "דור", 2002.
רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, הוצאת כתר, 2005.
רוביק רוזנטל, הלקסיקון של החיים, הוצאת כתר, 2007.
מילון אבן שושנה, מילון סלנג אינטרנטי של הקהילה הגאה, מחבר ושנת פרסום לא ידועים.

 

מילוני סלנג דו-לשוניים:
איטה ישראלי, סלנג ועוד, מילון סלנג ישראלי (עברית-אנגלית), 2005.
איטה ישראלי, סלנג ועוד, מילון סלנג אמריקאי (אנגלית-עברית), 2003.